Category: Uncategorized

כן כן אני יודעת שאנחנו כבר באביב ועוד דקה כבר פסח אבל איכשהוא לא שיתפתי כמה מהתמונות הנ”ל אז הנה עברנו את החורף הראשון שלנו בניו יורק! חששתי כל כך מהחורף הניו יורקי לפני שעברנו לכאן, אם כי ביקרתי כאן כמה פעמים לפני כן אבל אף פעם לא בחורף. היו כמה שהצליחו להפחיד אותי שנישאר ספונים בבית למשך חודשים ארוכים, ושהשלג יורד כאן בתדירות של פעם בשבועיים אבל האמת היא שזה לא היה נורא בכלל, דווקא נהנינו מפעילויות חורף עם הילדים והיו לנו כמה מלחמות שלג (רק 2 ימים של ביטול בית הספר) וטיול סקי אחד. הייתי מדלגת על אותם ימים שלא הרגשתי את האצבעות אחרי הליכה של 5 דקות בחוץ או להלביש את הילדים במליון ואחת שכבות, נצח עד שכולם מוצאים את הכפפות, כובעים, מגפיים וכו’. למרות שאני רואה את היופי ביום חורפי וגשום עדיין גדלתי בארץ ואני רגילה לחורף של 12 מעלות בממוצע ולא 4- כך שאני דיי מחכה לטמפרטורות לעלות ושיתחמם מעט בעיקר בגלל שאוכל להלביש את הילדים בטי שירט ופשוט לצאת. חלום! אנחנו עדיין עם מעילים כך שזה נשמע עכשיו כמו חלום רחוק אבל זה יגיע כמו כל דבר. xx

רבקה

חולצה: נורדסטרום חצאית: מובינט משקפיים: אורבן אאוטפיטרס מגפונים: אסוס

אחד הפריטים האהובים עליי בכל הזמנים זו חולצה לבנה ולא משנה איזה. רומנטית, עם כפתורים או בלי, חולצה לבנה מוקפדת ומגוהצת ואפילו טי שירט לבנה, כל מה שלבן אני לוקחת! אני מחכה כבר לימים חמים יותר אז אוכל ללבוש את כל הלבן הזה עם שמלות וחצאיות נשיות וקלילות. אני באמת מתרגשת לקראת האביב, לא יכולה כבר לחכות לשים את כל המעילים והמגפיים עמוק עמוק בארון ולהחליק לתוך סנדלים קיציות. חוץ מזה תודה על הפידבק מהפוסט האחרון, תמיד כיף לשמוע מכן! xx

רבקה

אני לא מאמינה שחלפה לה כבר שנה מאז שלישי נולדה! אני זוכרת כל פרט קטן מהיום הזה, כל הרגשות היפים והמפחידים בלהפוך להיות אמא לשלושה ילדים הציפו אותי ביום הזה. אני נזכרת עכשיו בסיפור הלידה שלי איך כרגיל התאריך שלי עבר כמו בשתי הלידות הקודמות. לילה לפני הלידה הרגשתי צירים קלים אבל הצירים לא היו ברורים ומסודרים כך שלא התייחסתי לזה יותר מידי והלכתי לישון. התעוררתי בבוקר, אירגנתי את הבנים לגן ובשעה 8:00 בדיוק ביציאה מהבית, רגל אחת כבר בחוץ אני מרגישה ציר חזק, זהו זה זה! גרנו אז 3 דקות צעידה מהגן, בעלי בדיוק היה במנין בוקר אז אמרתי לעצמי שיש עוד זמן עד שמשהו יתפתח אני כבר אקח אותם לגנים ושיקבלו קצת אקסטרה תשומת לב כי ככל הנראה ניסע לבית החולים והם לא יראו אותי ליום יומיים עד הביקור. אנחנו צועדים כמה צעדים ועוד ציר, חשבתי לעצמי שאני קצת הזוייה שאני לוקחת את הילדים לגן עם צירים אבל אנחנו עוד רגע שם אז כבר נמשיך. ניסיתי להישאר רגועה ולשמור על פרצוף ישר, אחרי חיבוקים ונשיקות ארוכים מהרגיל חזרתי הבייתה. הצירים התחזקו ובנתיים ארזתי מהר תיק לידה (לידה שלישית, כבר לא אורזים תיק מראש) ויצאנו לביה”ח, בדרך הצירים התחזקו + פקקים של בוקר כך שדיי חששתי שאלד ברכב, תרגילי נשימה ומדיטציה ולבסוף הגענו לביה”ח. אפרורופו מדיטציה, בשלושת הלידות שלי לא לקחתי אפידורל פשוט בגלל שאני מאמינה גדולה שלידה היא חווייה חיובית ואני מקבלת הכל באהבה ונותנת לדברים לקרות מעצמם. הכאבים התגברו ואני המשכתי עם הנשימות שעוזרות לי להתגבר על הכאב. מפה לשם הכל התקדם בקצב יפה אך לא מהיר מידי ובשעה 11:25 בבוקר היא הגיחה לעולם, בריאה חדשה ומושלמת שלי ♥

הסיבה שהחלטתי לספר לכן את סיפור הלידה, היא מאחר ואני שומעת על יותר ויותר הריוניות שחוששות מהלידה, הן שומעות סיפורי לידה שליליים והסיפורים האלו מעוררים תחושה שלידה היא חווייה טראומטית ומפחידה. אני גם חוששת לפני כל לידה שהכל ילך חלק אבל אני חושבת שהכל זה עניין של בחירה ואני בוחרת להתרכז בחיובי. כמובן שאני בעד שכל אחת תזרום עם מה שעושה לה טוב ושאין דבר כזה לידה “לא מוצלחת” ואני מאחלת לכל אחת שתצא מהלידה בהרגשה חיובית ומעצימה ולכל ההריוניות בשעה טובה!

הפוסט כאן הוא בדיוק לפני שנה כשלישי הייתה בת שבוע ימים. xx

רבקה

עליונית פסים: & other stories סריג לבן: זארה כובע: Lack of colors מוצרי בית: הום גודס

לא האמנתי שזה אי פעם יגיע אבל בסוף זה קרה, אביב הגיע ואין מאושרת ממני! למרות שמזג האויר היום לא מתחיל להרגיש כמו אביב, עדיין כיף לדעת שאביב כאן באופן רשמי וששרדנו את החורף הראשון שלנו בניו יורק. לא קל להעסיק שלושה ילדים בבית למשך חודשים ארוכים, אני כבר לא יכולה לחכות לימי שמש חמים – סנדלים, טישירטים, אופניים והכל. ואם כבר מדברים על אביב ופריחה, כמה יפה העליונית עם הפסים, אני אוהבת שהיא צבעונית אבל עדיין נראית מינימליסטית כמו שאני אוהבת למרות כל הצבעים והפרטים הרקומים.

תודה שביקרתן ועונת אביב פורחת לכולן! xx

רבקה

בפוסט הקודם דיברתי על כך שאנחנו יומיים לפני פורים ותחפושות אין! חשבתי שזה יהיה די מבאס אם לא נתחפש השנה אז התחלתי לנבור בין קופסאות של בדים שיש לי ומצאתי גליל בד שחור אבל לא סתם בד שחור, הבד הזה שימש לכיסוי הדפנות של הסוכה שלנו בארץ וחשבתי כמה זה מעניין ומדהים שהבד הזה נדד מארץ ישראל לאמריקה ממצוות סוכה למצוות פורים. הרעיון של בטמן עלה לי לראש בגלל כל השחור הזה ותוך כמה שעות לכולנו (חמישה בסה”כ) הייתה תחפושת בטמן מנצחת. הילדים לא הפסיקו לרוץ ולהתרגש מהגלימה שהתנופפה מאחורם ואני שמחתי שהם שמחים. מקווה שעבר על כולם חג פורים שמח וכייפי ותודה לכולם על כל ההצעות לתחפושות מהפוסט הקודם כשעוד לא ידענו איפה להתחיל. xx

רבקה

פורים- החג הכי שמח כבר ממש מעבר לפינה וחשבתי שיהיה נחמד לחזור אחורה בזמן לראות את התחפושות שהילדים התחפשו בשנתיים האחרונות. חגים עם ילדים ופורים בפרט שונה כל כך מלפני שהיו לי ילדים ואני חייבת לקחת את העניין של התחפושות ברצינות, הם הרי לא יכולים להופיע בגן לא מחופשים אז כל שנה אנחנו חושבים יחד על רעיון ואני יושבת ותופרת את התחפושות. לא כל אחת יכולה לתפור תחפושת מסיבות שונות אך אם כן מתאפשר אני הכי ממליצה ללכת על זה, זו חוויה כייפית לילדים החל מלמצוא רעיון לתחפושת ועד לתהליך של קניית הבד, התפירה, מדידות וכו’. עד עכשיו הילדים עדיין היו קטנים כך שדי מצופה שהם יבחרו בתחפושת של אריה או כריש אבל עכשיו שיוסף גדל העניינים מתחילים להסתבך, הוא רוצה להיות אסטרונאוט או אביר ובנוסף הוא משנה את דעתו כל יומיים. כמה שאני רוצה להשקיע ולהכין תחפושות לילדים השנה אני לא חושבת שזה יקרה, פשוט בגלל ששישה חודשים בניו יורק ואני עדיין לא התאקלמתי סופית כך שסדר העדיפויות שונה משנים קודמות. יש לי יומיים עד פורים ותחפושות אין! תחזיקו לי אצבעות שנעבור את הפורים מחופשים ואשמח גם אם תשאירו לי תגובה על רעיונות לתחפושות מהירות וקלות להכנה.

תודה שביקרתן ופורים שמח לכולם!!

רבקה

מעיל: Guess סריג: אסוס חצאית וכובע: זארה מגפונים: אסוס (דומה) תיק: סלין

משקפיים: קרן וולקר

אוי כמה שאני אוהבת מעילי טרנץ’! המעיל הזה גורם לי להרגיש כמו בחורה בריטית צועדת ברחובות לונדון הגשומה. אם אי פעם חשבתן להשקיע בפריט הכרחי לארון הבגדים מעיל טרנץ זו התשובה שלכן! השבוע הטמפרטורות צנחו אל מתחת לאפס כך שאני רק יכולה לחלום לצאת כך מהבית אבל האביב כבר ממש מעבר לפינה ומעיל טרנץ’ קלאסי הוא באמת מושלם לעונות המעבר. אני נזכרת בלילות הירושלמיים הקרירים, אם הייתי נתקעת בלי מעיל או סוודר באמת שהייתי בצרות.

מקווה שיהיה שבוע נהדר ותודה שביקרתן ♥

רבקה

שמלה: זארה ג’קט: טופשופ נעליים: אסוס (דומה) כובע: זארה

הציטוט הזה מהכותרת נחמד, לא? כל כך קל ליפול להרגשה של לחיות את העבר או אפילו את העתיד ולא לחיות את הרגע. יש לי תחביב כזה שאני אוהבת לקרוא ציטוטים. אני אשב ואחפש ציטוט לכל דבר, ציטוטי הורות, ציטוטי ארכיטקטורה והיום ציטוטי חיות בהשראת שמלת החתולים הזאת. אפרופו שמלת חתולים, זו אחת השמלות האהובות עליי ויחד עם טיול טבע עם הילדים ביום ראשון – שילוב מנצח! יום ראשון כידוע הוא יום חופשי בחו”ל וזה הופך להיות היום האהוב על כולם, אין עבודה, אין בתי ספר, אין פקקים וכולם במצב רוח נחמד יחסית לניו יורקרים עצבנים. לפעמים אנחנו קמים מאוחר, מתפנקים על ארוחת בוקר טעימה ומושקעת (פוסט ארוחת בוקר מפעם תמצאו כאן- דרך אגב), ופחות או יותר מורחים את היום בפיג’מות ולפעמים אנחנו משכימים קום ויוצאים לטיול משפחתי כמו שלשום. נסענו מעט עד שהגענו לחווה בהונטינגטון, לונג איילנד. עדיין קר בחוץ אבל אין יותר כיף מלראות את הילדים משתחררים ומתחברים לטבע.

תודה שביקרתן ושיהיה שבוע מקסים!! נשיקות.

רבקה

שמלה: זארה ג’קט: זארה נעליים: דר’ מרטינס תיק: מארק ג’ייקובס משקפיים: קרן וולקר

היי, חמישי שמח!! שבוע האופנה נדד לו לארצות שיקיות יותר כמו לונדון ומילאנו ואני נשארתי עם תמונות מעוד לוק שלבשתי ביום האחרון של שבוע האופנה בניו יורק. את הבלייזר המשובץ הזה רכשתי במחלקת הגברים של זארה. כן, קראתן נכון, מחלקת גברים! הנה, עכשיו גיליתי לכן סוד קטן שהיה שמור אצלי כבר לא מעט זמן. עמוק בפנים אני טום בוי ואני חושבת שזה לגמרי בסדר להסתובב במחלקת הגברים ולמצוא פריטים ייחודיים ושונים מהרגיל, כל כך הרבה אוצרות קטנים תמצאו שם! אני גם מאוד אוהבת את הרעיון של בלייזר מעל שמלה קלילה, גם מצויין לימים קרירים וגם מוסיף עניין וקשיחות מסויימת ללוק נשי וסתמי מידי.

כמו תמיד תודה שביקרתן ושבת שלום!! xx

רבקה

מרגיש כמו אביב השבוע בניו יורק, אני בטוחה שהחורף יחזור לפני שנספיק למצמץ אבל בנתיים אנחנו נהנים מהטמפרטורות “הגבוהות” (15 מעלות במקום 2-) ומנצלים כל פיסת שמש כדי לטייל בחוץ. הילדים שלי הם כאלו בנים, הדבר היחיד שמעניין אותם זה לרוץ ולרדוף אחד אחרי השני, כך שגם אם זה רק לכמה דקות האויר הצח עושה להם טוב ועל הדרך כולנו שורפים קצת אנרגיה.

בקיץ כשעוד גרנו בארץ במושב קטן במרחק 15 ק”מ מן העיר הקרובה היינו מבלים רוב הזמן בחוץ, הפעילויות של הילדים היו כמו כל פעילות של ילדי כפר, הם היו אוספים מקלות וחרקים, מטפסים על עצים, רוכבים על אופניים ונרדמים על ערסלים. עכשיו בניו יורק האורבנית אני לא יכולה לדמיין אפילו לתת לילדים לצאת לרגע מהדלת בחופשיות כמו פעם והידיים הקטנות שלהם מתלכלכות עכשיו מזפת של מדרכות במקום מבוץ “אמיתי”. חסר לי המקום הקטן הזה שבו מרגיש כאילו השמים עומדים לבלוע אותך שלם בכל פעם שאתה יוצא מהדלת ושבאמת אפשר לספור את הכוכבים בלילה. הלוואו והילדות של הילדים שלי יכולה להיות יותר כמו אז, פשוט יותר, רגוע יותר. לפעמים יוסף, הבכור שלי שהוא כבר בן 5.5 שואל אותי “למה אנחנו לא יכולים לשחק בחוץ כמו פעם, אמא?” – סכין קטנה ישר ללב.
למרות כל זה, ניו יורק מדהימה אותי. אני אוהבת את האנרגיה, את עשרות המטריות בגשם ואת הרעיון שכאן אתה יכול להיות מה שאתה רוצה להיות, אני לא אחליף את ההרגשה הזאת בעד שום דבר אחר בעולם. xx

רבקה