החלקה על קרח וחופשת חורף

יוסף לובש: מעיל, מכנס, מגפיים: זארה קפוצ’ון: פרימרק

אני לובשת: מעיל: H&M (דומה) חצאית: זארה כובע: זארה (דומה)

הרבה דברים הפתיעו אותי כשהגעתי לניו יורק כמו למשל חופשת חורף בבתי הספר, כן סתם באמצע החורף עשרה ימים של חופש. האמת היא שזה די הגיוני- כתלמידה, הפסקה קצרה באמצע חודשי החורף הארוכים זה בדיוק משהו שהייתי חולמת עליו. הבוקר, יוסף הבן הבכור שלי חזר לגן אחרי החופשה הקצרה, דווקא חיכיתי לחופש הזה כדי שאוכל להקדיש לו קצת זמן איכות רק שנינו יחד. היו ימים שנשארנו מכורבלים בבית ושתינו יותר מידי שוקו חם וימים אחרים שיצאנו לכל מיני פעילויות חורף בחוץ. יום אחד התעוררנו השכם בבוקר, התחלנו את היום בביקור אצל אבא בעבודה, אני חושבת שחשוב לילד לראות את מקום העבודה של אביו, זה הופך למוחשי יותר איפה אבא נמצא כל היום וחשבתי שיהיה נחמד ליוסף לבקר שם. המשכנו למוזיאון האינדיאנים (כאן הוא די השתעמם יש מצב שאני נהניתי יותר ממנו) ומשם לתחנה האחרונה, החלקה על הקרח בבריינט פארק. בריינט פארק הוא פארק קטן בלב מנהטן שמכיל בתוכו מספר בתי קפה והמון ספסלי ישיבה, בחודשי החורף, נובמבר עד מרץ, ישנה רחבה גדולה להחלקה על הקרח. זו הייתה הפעם הראשונה של יוסף על משטח ההחלקה והוא היה קצת לחוץ ולא הרפה לרגע מהמעקה, אחרי כשלושה סיבובים הוא כבר רצה לעזוב. דירבנתי אותו כמה הוא מתקדם יפה וגם שיחדתי אותו עם כמה טיקטקים כדי שימשיך ולא יתייאש ולמזלי הצלחתי, בסופו של דבר גם אחרי שעתיים הוא לא רצה לעזוב.

אהבתי את השיחות הקטנות שלנו לאורך היום, ילדים בני 5 כל כך מסוקרנים והם מקור בלתי נדלה לשאלות “איך” ו-“למה” יש להם סקרנות ורצון עז לדעת איך כל דבר עובד. הייתי צריכה להסביר ליוסף איך מעלית עובדת כשעלינו 25 קומות למשרד של אבא או לנסות להסביר את המושג “מספרים” כשהוא שאל אם 100 זה מספר גדול או מספר קטן. זה מדהים איך ילדים בני 5 יכולים ללמד אותנו משהו על החיים, הדברים הקטנים ביותר מלהיבים אותם, אני תמיד תוהה למה לעזעזל אנו הופכים כל כך רציניים כשאנו מתבגרים. לא שאני רוצה לחזור שוב לגיל 5 אבל היום כיף הזה עם הילד שלי היתה תזכורת מצוינת לשחרר ולצחוק ולנסות דברים חדשים כל הזמן. xx

רבקה